בקעת הירדן

קתלין קניון חפרה ביריחו בין השנים 1952 ל-1958, וקבעה‏ שהעיר נחרבה בתקופת הברונזה התיכונה, שהסתיימה בסביבות שנת 1580 לפנה"ס. לדבריה לא נמצאו כל שרידם של חומות בתקופת הברונזה המאוחרת. גם תיארוך פחמן-14 שהתבצע בהמשך העלה  שבהסתברות גבוהה ההרס אירע בתקופה שבין 1617 ל-1530 לפנה"ס.‏ לא נמצאו ראיות לכך שבמשך מאות השנים שלאחר מכן נבנתה שוב העיר וחומתה. לפי מחקרה של קניון החורבן אינו תואם את תאריך כניסת הישראלים לארץ-ישראל (כלומר אין עדות ארכיאולוגית לכיבוש יהושע). במחקרה היא כותבת:

דווקא באותו שלב ההתפתחות שבו אפשר היה לארכאולוגיה להתחבר לכדי שלשלת רצופה אחת עם העדות שבכתב, שם היא מכזיבה. עובדה מעציבה היא כי מחומות העיר מתקופת הברונזה המאוחרת - שבתוכה חלה התקפת בני ישראל לפי כל חשבון שהוא - לא נותר שריד.

 

כיבוש יריחו במקרא

סיפור כיבוש יריחו מופיע בתנ"ך בספר יהושע – בפרקים ב', ה' ו-ו'.

בקריאה ביקורתית של הטקסט, המבוססת על ההנחה שהתנ"ך הוא יצירה ספרותית מורכבת שלא נכתבה כיחידה אחת אלא הורכבה ונערכה מתוך סיפורים שונים של כותבים שונים בתקופות שונות (להרחבה על ביקורת המקרא ותורת המקורות), ניתן להבחין שהוא מורכב מסגנונות ספרותיים שונים, וכן מניח אמונות תיאולוגיות ורצף אירועים שונה. הנחה זו נתמכת ע"י השוואת נוסחי התנ"ך מתקופות שונות (נוסח המסורה, מגילות קומראן, תרגום השבעים וכו')- המעידה על שונות בנוסחים.

סיפור אחד הוא סיפור כיבוש "ארצי", לפיו יהושע שולח מרגלים לרחב, ובהמשך מוביל קרב צבאי בו נכבשת העיר, בסיועו של מלאך האל (גרסה זו בעיקרה נמצאת בפרקים ב' ו-ה').

סיפור שני הוא סיפור של כיבוש ניסי, אלוהי, לפיו יהושע והכהנים עורכים טקס (המשלב את כלל העם), בו מקיפים את חומות העיר שבע פעמים ותוקעים בשופר, ופעולות אלו מביאות לנפילת החומות (גרסה זו נמצאת בעיקרה בפרק ו').

להרחבה בנושא המקורות השונים לכיבוש יריחו במקרא ראה את מחקרה של חנה ברטפלד.

כאמור, אין בידינו כיום ממצאים ארכיאולוגיים התומכים בסיפור כיבוש יריחו, או חורבן העיר,  בתקופת יהושע.

יריחו היום

ישנם נתונים שונים לגבי היקף האוכלוסיה בעיר (נעים בין 20-40 אלף תושבים בעיר עצמה, ללא מחנות הפליטים המקיפים אותה).

יריחו נמצאת בשטח A, והייתה העיר הראשונה שעברה לשליטת הרשות הפלסטינית במסגרת הסכמי אוסלו ב-1994. מאז האזור יחסית שקט ואין בו חיכוכים יוצאי דופן בין האוכלוסיה הפלסטינית למתיישבים בבקעה או לכוחות הבטחון (למעט אירועים ספורים).

בעיר מספר אתרים ארכיאולוגיים ותיירותיים - מתחם תל יריחו ומעיין אלישע, ארמונות החשמונאים (אתר שנחפר בעבר אך אינו מפותח היום), בתי הכנסת "שלום על ישראל" ונערן (קישור), ארמון הישאם, מנזר הקרנטל ועוד.

איך מגיעים
הכניסה ליריחו לאזרחי ישראל דורשת תיאום. ניתן להכנס בליווי צבאי ע"י תיאום מראש עם מתאם הפעולות בשטחים ביריחו (טל' - 02-9703808) או ללא ליווי (דורש תיאום מראש עם פיקוד מרכז וחתימה על כתב ויתור על זכויות. לתיאום - 02-5305104).
תל יריחו נמצא על הכביש הצפון מזרחי של יריחו (המוביל לכיוון מושב נעמה).