top of page

הגלגל בארגמן, סיפור כניסת בני ישראל לארץ ישראל - "עם נולד"

 

האם סיפורי התורה הם מיתוס הווצרות העם היהודי, או תאור היסטורי של ראשית התהוותנו כעם? הארכיאולוגיה חלוקה בנושא זה, בכל הנוגע למה שהתרחש לפני המאה השביעית לפנה"ס. ממצאים מאזור הבקעה, מן התקופה הישראלית (המאה ה-11-12 לפנה"ס), שנמצאו ב"סקר הר מנשה", שערך הפרופ' אדם זרטל, שופכים אור על הקשר בין תיאורי המקרא לראשיתו של העם. דף זה עוסק בגלגל ארגמן, אחד מאותם הממצאים.

וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָעָם מֵאָהֳלֵיהֶם לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן הַבְּרִית לִפְנֵי הָעָם: וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עַד הַיַּרְדֵּן וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם [...] וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד [...] וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן בְּרִית-יְהוָה בֶּחָרָבָה בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן הָכֵן וְכָל יִשְׂרָאֵל עֹבְרִים בֶּחָרָבָה עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל הַגּוֹי לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן: (יהושע, ג', י"ד-י"ז)וַיְהִי כַּעֲלוֹת הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אֶל הֶחָרָבָה וַיָּשֻׁבוּ מֵי הַיַּרְדֵּן לִמְקוֹמָם וַיֵּלְכוּ כִתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם עַל כָּל גְּדוֹתָיו: וְהָעָם עָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְגָּל בִּקְצֵה מִזְרַח יְרִיחוֹ: וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן הַיַּרְדֵּן הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל: (יהושע, ד', י"ח-כ')

בספר דברים אנו מוצאים גרסא שונה לסיפור חציית הירדן, חצייה מול "דרך מבוא השמש", המיוחסת לואדי תרצה במרכז הבקעה, הדרך המעפילה אל הר עיבל והר גריזים:
וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִּים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל: הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה: כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ: (דברים, י"א, כ"ט-ל"א)

בשתי הגרסאות מופיע המושג "הַגִּלְגָּל". למושג זה, יש חשיבות מרכזית בפולחן הישראלי הקדום.הגלגל, הוא אתר התכנסות ופולחן בו מתקיימים אירועים חשובים בתולדות העם. בגלגל מתכנסים לשפוט, בו מתכנסים לקראת יציאה למלחמה, בו ממליכים מלכים ועוד. לקריאה נוספת על הגלגלים.

 

הארכיאולוג אדם זרטל מוצא קשר בין 6 אתרים ארכיאולוגים דמויי "כפות רגלים", שנמצאו בבקעה ובשומרון ובין ה"גִלגלים". אם נקבל פרשנות זו, נקבל תמונה היסטורית לפיה העם, שנכנס לארץ מן המזרח, החל להתיישב בה בישובי מעבר בין נוודות להתיישבות קבע בבקעת הירדן, ובה החל גם הפולחן העברי ב'גלגלים'. אם כן, בקעת הירדן היא ערש התהוותו של העם.

התורה מספרת לנו את סיפור יציאת מצרים ונדודי בני ישראל במדבר 40 שנה, עד כניסתם לארץ כנען. בני ישראל נמצאים בעבר הירדן, ומשקיפים על הארץ המובטחת. המעבר אל גבולות הארץ עצמה מתרחש על ידי חציית נהר הירדן, וכניסת כל השבטים אל ארץ כנען. 'הריון' של 40 שנה בא לסיומו בטקס "לידה" של עם, הפורץ דרך מי נהר הירדן. 'חבל הטבור' האלוהי, המספק מן במשך 40 שנה במדבר, נחתך ביריחו מיד לאחר הכניסה לארץ. מרגע זה, העם נדרש לאחריות ריבונית על קיומו. כך מתואר בספר יהושע:

כפות הרגלים

כפות הרגלים הינן אתרים "גיאוגליפיים" - שרטוט בעזרת אבנים של צורה ברורה בקנה מידה גדול (אותו ניתן לראות ממבט על). הצורה היא של כף רגל ימין ענקית.ניתן לראות זאת באופן היפה ביותר בכף הרגל, שנמצאה ושוחזרה ליד המושב ארגמן: כל אתרי כפות הרגליים מתוארכים, לפי אדם זרטל, לתקופת ההתנחלות, כמו גם ממצאים, המעידים על יישובים נוודיים בבקעה, האופייניים לתקופה זו.

הסבר והדרכה ל"כף הרגל" בארגמן

התמונה העולה מתוך האתר, היא של מקום התכנסות מרכזי, המאפשר לציבור גדול (אלפים רבים) להיות שותף באירוע מכונן. תיאור זה, עולה בקנה אחד עם התפקידים של ה"גלגלים" המתוארים במקרא.

  1. הכניסה לאתר: מצידו הדרום-מזרחי נמצאת הכניסה המקורית לאתר. זוהי כניסה מרוצפת בצורת מניפה, המאפשרת לשורה רוחבית של צועדים להיכנס יחד אל האתר.

  2. דרך התהלוכות: מצד דרום, מקיפה את "עקב" הרגל, בנויה דרך תהלוכות רחבה יחסית (1.20 מ'), המאפשרת צעידה חגיגית.

  3. המזבח: בצפון האתר נמצא מזבח אבנים עגול. זהו המזבח העגול היחידי, שנמצא עד היום באתרי פולחן ישראלים. בסביבת המזבח נמצאו 107 עצמות של חיות כשרות לקורבן ישראלי (זכרים של בקר וצאן)

  4. ה"היכל": במרכז כף הרגל, קרוב לצידה המערבי ישנו מתחם בנוי, מגודר בחומת אבנים. זרטל מעלה השערה, כי באזור זה הציבו את אוהל מועד הנייד וארון הברית בתוכו.

  5. היציע: כף הרגל צמודה למדרון סלעי מצד מערב. המדרון מאפשר לקהל רב של אלפים אפשרות לשבת בנוחות ולהשקיף על המתרחש במתחם כולו.

 

שלושה רגלים, שלוש רגליים

גילוי כפות הרגלים וייחוסן לגלגלים, נותן משמעות חדשה למושג "עליה לרגל".בספר שמות מצווים בני ישראל לעלות לרגל שלוש פעמים בשנה:

שָׁלֹשׁ רְגָלִים, תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. אֶת-חַג הַמַּצּוֹת, תִּשְׁמֹר--שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי-בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם; וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי, רֵיקָם. וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ, אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה; וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה, בְּאָסְפְּךָ אֶת-מַעֲשֶׂיךָ מִן-הַשָּׂדֶה. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה, כָּל-זְכוּרְךָ, אֶל-פְּנֵי, הָאָדֹן יְהוָה." (שמות, כ"ג, י"ד-י"ז)

המשמעות המקובלת של עליה לרגל היא: ההליכה אל המקום בו חוגגים את הרגל, החג - מזבח ראשי או בהמשך בית המקדש. גילוי כפות הרגליים מעניק לנו אפשרות נוספת להבנת הביטוי - כעליה אל הרגל, אל כף הרגל עצמה, אל המקום המקודש בו מתכנס העם לקיים את פולחן החג המשותף שלו. בכך הוא מחזק את הסברה של זרטל, כי מתחמי כפות הרגליים הם הגלגלים. 

כף-רגל

איזו משמעות יש לצורה הזו דווקא לבני ישראל הקדמונים כאשר הם נכנסים אל ארץ כנען? כף-הרגל היא זיקוק של מכלול של גוף שלם. טביעת כף-רגל, שאדם משאיר אחריו מעידה על נוכחותו באותו המקום - הוא היה שם בגופו. ישנן משמעויות רבות בעולם העתיק, ובעיקר במצרים, לטביעת כף-הרגל כסמל לבעלות ושליטה על טריטוריה ועוד. זרטל טוען, כי טביעות כפות הרגליים הענקיות באות להמחיש את נוכחותו של האל העברי במקום: כֹּה, אָמַר יְהוָה, הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי; אֵי-זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ-לִי, וְאֵי-זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי." (ישעיהו, ס"ו, א'). הארץ, היא המקום עליו נשענות רגלי האל, כמייצגות את נוכחותו במקום. 

אלוהים - מופשט או גשמי?

אפשר לראות בייצוג כפות הרגליים, כשלב מעבר בתהליך ההפשטה של אלוהי העברים (בתוך סביבה אלילית, שיש לה ייצוגים מוחשיים רבים לדמויות האלים שלה). אין פה מתאר ממשי של צורתו של האל, אלא דימוי מעודן ביותר של אל, שאין לו צורה ודמות. לנו, כאשר עמדנו באתר הקדום הזה, היתה תחושה של קרבה למעמד הטקסי ולהתרגשות הרבה המפעמת בעם, שמתכנס בראשית דרכו כעם, לחוג יחדיו את חגיו במקום מקודש. התפעלנו מהדרך בה ניסו להמחיש ולא להמחיש, בו זמנית, את נוכחותו של האל איתם. 

 

איך מגיעים

מכביש 90 פונים מערבה לכיוון מושב ארגמן. לאחר 400 מטר, בפניה הראשונה שמאלה (דרומה) נכנסים לדרך חקלאית בין חממות, ואחרי כ-800 מטר פונים ימינה (לכיוון מערב), עוברים בשער המוביל מחוץ לשטחים החקלאיים. בקצה הכביש, אחרי כ-200 מטר יוצאים מהשטח החקלאי וממשיכים במגמה מערבה. מתחם כף הרגל נמצא בין מורדות ההר למטע התמרים המערבי של המתחם החקלאי. 

 

לקריאה נוספת - 

גישה אחרת להולדת העם - "הספין הגדול בהיסטוריה", ראיון עם פרופ' ישראל פינקלשטיין בעיתון "הארץ"

על כפות הרגליים באתר מקראנט 

היסטוריה ומחקר ארכיאולוגי בבקעת הירדן באתר תיירות בקעת הירדן

 

bottom of page