פצאליס
אתר ארכיאולוגי הממוקם בין מושב תומר לפצאל, בתוך הכפר אל-פאציל. במקום נערכות חפירות משנת 2011 והכניסה אליו מותרת בתיאום מראש עם קמ"ט ארכיאולוגיה באוגדת איו"ש.
הורדוס בונה את פצאל בשנת 8 לפנה"ס, על שם אחיו האהוב פצאל. על פי יוספוס פלביוס: "עשה הורדוס על יד העיר הזאת גם את הארץ שמסביב שהייתה שוממה לפוריה ביותר וקרא לה פצאליס". (קדמוניות היהודים ט"ז, 145).
במותו מוריש הורדוס את העיר לאחותו, שלמי, שמורישה אותה בהמשך לליוויה - אשת הקיסר הרומי.
הממצאים הארכיאולוגיים באתר, וכן האזכורים בדבריו של יוספוס פלאביוס, מעידים על חשיבותה ומרכזיותה של בקעת הירדן בימי הורדוס, ועל אהבתו של הורדוס לחבל הארץ הזה.
בקעת הירדן, מימי החשמונאים ודרך ימי שלטונם של הורדוס ויורשיו, נחשבה נכס ביטחוני ואסטרטגי, והיה ברור כי בכדי לשמור על נכס זה יש ליישבו ולהחיותו.
החשמונאים היו הראשונים שזיהו זאת, ובנו אמות מים. על פי מחקרו של יוסף פורת יש קשר בין בניית מבצר אלכנסריון על הסרטבא לבניית אמות המים של מעיינות פצאל. פיתוח האזור מסיבות בטחוניות תרם לתנופתו החקלאית. כמו באזורים אחרים - הורדוס הרחיב ופאר את הבנייה החשמונאית.
אין ספק, כי מעיינות המים ששפעו כאן, אפשרו קיומם של חיים בחבל הארץ המאתגר הזה. נראה, כי בתקופות שבהן היה שלטון מרכזי שהצליח לנצל את המים בצורה טובה ולהעניק לתושבים בטחון, הצליחו ההתיישבות והחקלאות בבקעה, ובתקופות אחרות, נותרה הבקעה שוממה מיישובי קבע. ניתן לומר, כי ההיסטוריה והווה של בקעת הירדן, כחבל ארץ בעל חשיבות בטחונית וחקלאית כאחד, שזורים זה בזה.
שרידי מבנה מגורים מפואר שהיה כנראה בית השליט. הבית היה בנוי מאבני גזית, יש בסיסי עמודים הרודיאנים, ואולם קבלת פנים גדול. בבית ישנו מקווה כפול האופייני לאזור הבקעה.
במקום נמצאה גם כנסייה מהתקופה הביזנטית, עם פסיפסים. בסמוך לכנסייה הייתה כנראה חוות גידול חזירים. רצפת הפסיפס של הכנסייה נפגעה, לאורך השנים, מקבורה בדואית, אבל השתמרה בה כתובת הקדש.
האתר פצאליס (בדומה לאתר ארכילאיס) סובל מחפירות שוד רבות. יחד עם זאת, החפירות באתר ימשכו כפי הנראה בשנים הקרובות, דבר שעשוי לבלום את השודדים.
באתר כמה ממצאים מעניינים:
מפעל מים - הורדוס הקים אמות מים מהמעיין הסמוך עד לבריכת אגירה גדולה בעיר. גם היום ניתן לראות את שרידי אמות המים ואת שרידי בריכת האגירה. לבריכת האגירה גרם מדרגות בצידה הצפון מזרחי, גודל הבריכה הוא 30X40 מטר,מה שמעיד על גודל הישוב. הבריכה היתה בשימוש גם בימי המנדט הבריטי.
בית מרחץ מרשים - חפור ברובו ונמצא במצב מצוין. ניתן לראות את חדרי בית המרחץ המצופים בצינורות חרס, את הרצפה הכפולה ואת רצפת הפסיפס היפה. בית המרחץ נבנה בתקופת הורדוס והיה גם בשימוש בתקופה הביזנטית.
