בית הכנסת נערן, ידוע ברצפת הפסיפס העשירה שלו. על אף עברו המפואר, היום, מצב העתיקות לא טוב, והביקור בו מעורר תחושות מעורבות של השתאות מהפסיפס לצד צער על העזובה. מומלץ לשלב את ההגעה לבית הכנסת בסיורים באזור, הביקור מעורר מחשבה.

 

"וְיָרַד מִיָּנוֹחָה עֲטָרוֹת וְנַעֲרָתָה וּפָגַע בִּירִיחוֹ וְיָצָא הַיַּרְדֵּן " ספר יהושע, פרק ט"ז, פסוק ז'

זהו האזכור הראשון של נערן במקרא, הוא מציין את גבול שבט אפרים[1].

 

בזכות הפסיפס, מרבית החוקרים מסכימים, שזה היה מקום נערן הקדומה, וששרידי הפסיפס הם שרידי בית הכנסת שלו, וזאת על אף, שלישוב עצמו אין שרידים. 
 

פסיפס בית הכנסת, שהשתמר והקרבתולמעיין דיוק, ממקמת אותו כישוב המוזכר במקורות של פלביוס כנערן:  "ואת מחצית המים הזורמים, המביאים תועלת לכפר נערן,  הפנה, לאחר שהתקין להם שרבוב,  אל מישור שנטעו דקלים. הוא גם יסד כפר וקרא לו בשמו ארכילאיס " (קדמוניות היהודים יז 340 ).

המיקום גם מתאים לתיאור של אוזביוס באונומסטיקון[2] לפיו נערן נמצאת חמישה מילים מיריחו.

להיעדר שרידי היישוב החוקרים מציעים מספר סברות: יתכן, כי נערן הייתה ישוב חקלאי עם בתים ארעיים ,ורק בית הכנסת נבנה כבית לבנים מפואר, או לחילופין סברה כי חומרי הבניה נלקחו, או שמיקומם טרם נמצא.

 

יש בפסיפס כתובות הקדשה רבות מהן ניתן ללמוד על האוכלוסייה האמידה, שתרמה לבניית בית הכנסת. בראש הפסיפס ניתן לראות את ארון הקודש והמנורות, מתחתם, את דניאל בגוב האחריות את פסיפס גלגל המזלות ועוד.

למעוניינים סיפור גילוי הפסיפס והתרגומים מופיעים בערך בויקיפדיה.

[1] בדברי הימים א' פרק ז' פסוק כ"ח מופיעה שוב נערן. אלו האזכורים היחידים של נערן במקרא.

[2] ספר שהנזיר אוזביוס חיבר במאה רביעית לספירה ובו ריכוז של יישובים ואתרים שונים מתקופתו.

 

על משמעות בית הכנסת:

מבין שלל העתיקות, שמגיחות אלינו מן העבר, כמו רמזים או מכתבים מהעבר- לבתי הכנסת הקדומים שמור מקום של כבוד. בסוף ימי בית שני, אולי, כמו הרגישו את רעידת האדמה הכבדה, שתפקוד את העם היהודי עם חורבן הבית השני, וכשלון מרד בר כוכבא, שהגיע אחריו, נוצרו בתי הכנסת.

מחד, בהיותם "מקדש מעט"[1] הם אפשרו רצף פולחן ומענה למקום התכנסות לעם, שהוגלה ושמקדשו חרב, ומנגד, בארץ ישראל, חורבותיהם מהווים עדות ליישוב היהודי ולחיי הרוח והאמונה, שהיו כאן.

 בית-כנסת נערן נבנה במאה ה6, בשלהי התקופה הביזנטית. בתקופה הזו, יריחו הייתה מוקד מרכזי לצליינים, שהגיעו לאזור. בבואם למנזרי הירדן, לקרנטל, בדרך מהכנרת לירושלים או כתחנה בדרך לים המלח או לביקור ביריחו, בעיר הקדומה בעולם, והראשונה מהערים, שנכבשו על ידי יהושע. הגעת הצליינים גרמה לשגשוג העיר והאזור, וההכנסה מאירוח הצליינים היוותה מקור הכנסה משלים לחקלאות, שהייתה ונותרה מקור ההכנסה המרכזי באזור.

מה היה יחס היהודים להתפתחות הזו?
בספר שכתיבתו מיוחסת לתקופה הזו, "ויקרא רבה", פרשה כ"ג, נכתב : "ציווה ה' ליעקב סביביו צריו, כגון יריחו לנערן".  כלומר, נערן נזכרת כיישוב יהודי, שיש ריב בינו לעיר הנוכרית השכנה, יריחו.

עם זאת,  בחינה של העתיקות מעלה תשובה שונה: בתקופה זו, תקופת התלמוד, המרכז היהודי עבר לבבל ולצפון ארץ ישראל (התלמוד הירושלמי נכתב בטבריה). רבים מהיהודים הוגלו מאזור ירושלים וההר, והרומאים החריבו את מרכזי היהודים, שבית המקדש היה הגדול והחשוב ביניהם.

לעומת החורבן, באזור יריחו, בנוסף לבית-כנסת נערן, התגלה גם בית-כנסת בעיר עצמה, שמתוארך גם כן לתקופה הביזנטית. סביב בית-הכנסת ביריחו התגלו עתיקות מגורים, שמעריכים שהיו שייכים ליהודים (זאת לעומת סביבת בית-כנסת נערן, שבסקרים שנעשו סביבה לא נתגלו עתיקות יישוב כלל).

נראה, שהישוב היהודי הצליח לבנות את עצמו מחדש אחרי דיכוי המרידות, ובהסתכלות רחבה, יחד עם חידוש היישוב בעין גדי, נראה שהפריחה של האזור, שהביאו הביזנטים, תרמה גם ליהודים. בתי הכנסת  הם שריד ועדות להתיישבות יהודית בבקעה בתקופה, שלא ידוע לנו עליה.
מדוע בחרו חכמי התלמוד להציג את היחסים בין היהודים בנערן לנוצרים ביריחו באור שלילי? האם אכן היו התנכלויות הדדיות בשל מאבקי התיישבות על מים שמאפיינות את האזור? ואולי דווקא טיב היחסים בין הנוצרים ליהודים לא מצא חן בעיני ההנהגה הגלילית?

לעת עתה השאלה הזו נשארת פתוחה.

 

 

 

[1] ע"פ ד"ר קציעה אביאלי-טביביאן באתר מט"ח: כינוי לבית הכנסת. לאחר חורבן בית המקדש נחשב בית הכנסת ל"מקדש מעט". מקור הכינוי ביחזקאל יא 16: " ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שמה."

 

 

איך מגיעים:

עתיקות בית-כנסת נערן ממוקמות בכפר "נועימה" שהוא מעין פרבר צפוני של יריחו.
הכניסה הפשוטה יותר היא מכביש 90 ולא דרך העיר יריחו. מכביש 90 פונים מערבה בכפר עוג'ה לכיוון ייט"ב. בנסיעה מערבה עוברים על פני ייט"ב, ומיד פונים שמאלה לכיוון מבואות יריחו. צפונית ליריחו פונים שוב שמאלה, לכיוון מבואות יריחו. חולפים על פני הישוב ולאחר כמה ק"מ, מגיעים לפארק מים פלסטיני "בננה פארק". חונים בחניה של הבריכה, עוצרים ויוצאים להליכה קצרה, שעוקפת את הבריכה והולכים לתוך שטחים חקלאיים. מאחורי הבריכה, רואים את סככת בית הכנסת הקדום של נערן.

 

שימו לב, הכניסה מצריכה תיאום מראש עם מת"ק יריחו: 02-9703808/9 או עם חטיבת הבקעה: 02-9940218